|
כשהוא פוקח עיניים
רק אז הוא מתחיל לחלום
על שנים שעברו בשבילו
ילד מקיץ בהקיץ.
כשהוא פוקח עיניים
שנים נסגרות אל מולו
הוא לא בטוח במה
שהוא עומד עליה.
הוא נוטל תרופה
גלולה מרה היא הכאב
הרוח שבשערו
לא מעיפה את מחשבותיו.
הוא נוטל את הכאב
בדקירה אחת קצרה
לא נותר לו בפנים
מה שיש לכל אחד.
הוא צועק על חומות העיר
שיבואו לקחת אותו
הוא שוכב על הכביש
שישימו לב לכבודו.
הוא מכבה את עיניו
ורק אז חוזר למציאות
על שנים שעברו בשבילו
ילד מקיץ בהקיץ. |
|
|
אה, מגעילולה,
שתדעי שריקי
לייק אומרת תמיד
שלאונן בשעת
מחזור זה יותר
טוב. אולי בעלה
לא מתקרב אליה
כשהיא חרמנית או
משהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.