|
אפילו שאתה יודע כי אנשים ובעיקר אנשים צעירים מאד,
מביאים עצמם בחוסר אחריות ובבוסר תבונה לפתח הגיהינום
בחיי יום יום, בשורה התחתונה, המצב בו הם ממולכדים, כאוב
ומדאיב.
השיר הזה נכתב מתוך אמת שנחשפתי אליה לא מזמן.
איני מעלה אצבע מאשימה, רק שוטף את מרור הלב.
מילים לחן עיבוד ובצוע בלב כואב: עודד זמיר.
הכלי הפותח הוא השפתיים השורקות שלי. נסיון ראשון שלי להקליט
ת'עצמהי בשריקה. וואללה? מצא לי חן.
בתחנה המרכזית הישנה,
שם היא חיה וישנה.
לעולם היא עושה נא נא נא,
כשבחייה שום דבר לא נע.
בכל יום אנשים היא מוצאת,
כולם שם יודעים היא מוצצת.
היא ממש צעירה,
חייה על יצר הרע.
איך שהערב כבר שח,
מזרק הייאוש שוב נוכח.
היא גדלה בבית טוב
וחייה חיים של איוב.
בתחנה המרכזית הישנה,
שם היא חיה וישנה.
לעולם היא עושה נא נא נא,
כשבחייה שום דבר לא נע..
|
|
לו הייתי לחבל
תליה מיועד
או באש גהינום
ישרפוני לעד
ישבן על ספה?
שלולית על
רצפה?
אבל רק לא כתב
ראש1
זוזו לסטרי,
פילולוג
ומשור(ר) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.