[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאיה כותבת
/
כולם יודעים שחג

חג, כולם יודעים שחג, מברכים אותי.
במכולת, בדרך לעבודה.
ורק אני לא יודעת
שחג.
בין ברכה לברכה אני שוכחת.
בחלל הבטן שלי מתפשטת
דממת מוות מחרישת אוזניים

כלום

לא

זז

דממת
מוות

ואז יש אותך.
זה הפרצוף הזה שאתה עושה,
ורוח סערה קצרה ומקפיאה
חולפת בתוכי
מרעידה הכל לרגע, מפיחה חיים ונעלמת.
כמו ההזייה המתוקה וההרסנית בתוך חיי השעמום של נעוריי.
ושוב, אני מתמכרת. כמו אז.
הייתי בת שמונה-עשרה, ולפעמים ירדתי מהאוטובוס, והשמש סינוורה
אותי לרגע, ולא הייתי בטוחה פתאום
אם אני מסוממת עכשיו, או שפוייה.
עכשיו, בחג, אני לא יודעת אם אני הולכת חופשייה,
או שאתה עדיין בתוכי

מעיר אותי לחיים וממית מעיר אותי לחיים וממית מעיר אותי לחיים







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ואליס? למה מי
היא הבת-זונה?


מיכלי מחזירה
בתרגום צולע
לשירים שטעמם
נשכח


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/8/09 19:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה כותבת

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה