האוטו נוסע בגשם קליל
עצל עצל עושה לו דרך
במעלה ההר
עיניים דומעות
חיוך נזהר
אתה יודע מי אני עכשיו
וגם אינך יודע דבר.
ידך, גדולה והחלטית, על מוט המגבים
בנון-שלאנט
אתה מוריד
והם עולים - יורדים
במחול קסמים שובב על החלון מולי
רוקדים-רוקדים
עורי סמור ואני מתרגשת
ממגע ידך בפלסטיקים של המכונית.
"שאלתי אותך שאלה" אתה גוער,
"ולא ענית".
"תשכיב אותי עכשיו בירכתי האוטו הרטוב"
אני שותקת
"בעדינות", אני לא מעזה לומר, "ברוך" אני
דוממת בחיוך נזהר
"תיקח אותי בנועם ונשכב"
אני לוחשת בליחשוש שובב.
רטוב על המכונית
ורטוב בתחתונים
ומה שאתה עושה בי
זה נעים
כואב בוטה וגס נעים
עדין ורך עוטף נעים
הכל נעים נעים
אנחנו עוד נוסעים
איש איש במושבו
ועוד מעט לפני לגעת
עוד מעט לפני לדעת
ידך גדולה והחלטית עושה דרכה
מן הידית
אל עבר ירכי
תיקח תיקח אותי
באוטו הנוסע