זיכרונות. את יודעת,
הצבעים לא נמוגים, זה רק אפר
התמונות המצהיבות --
כך שכן יש משהו שבור בלדעת אותך,
כציפורניים שורטות את שברי החלום (בסוג של כלום,
כך את בעצם) -
כרסיסים שלא יקרעו, את התהום
לשכחה
של היותך
את
אט
גוועת
לענבל
22.7.09
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|