בשקט הזה המאוורר מסתובב
גן-עדן רחוק, בגן-חיות במרומים
חצי דרך לרגל פצועה
מצלצול פעמונים של זכוכית שבורה
שני מינים יצר האל
מתנדנד תחת חצוף
עדיין מעשן, חולה
מבקש מחלה ממך
כשתלכי על הים ואני לא אהיה
אשרף בין שפתייך
בגן-עדן מתנדנד
מצחי אות קין
רצה את כל הדרך, מילים שנאמרו
מחלות נסגרות בין דלתות החדרים
איך תפדה את עצמך
הגיל חורק שעון
לא חלמתי אותי עף
דריכה במקום, קלפים מתמוטטים
נשבר לרסיסים באור עינייך
גם משורר בפרוטה מחפש מקום
מי שחופר לא מוצא מאום בשממה
אולי רק מילה טובה
כולם חוזרים בתשובה
חלונות קטנים, חוצצים
אנשים לא נרדמים
רגל על רגל
היא יושבת פה, דוגמנית עירום
ומקללת את מי שהמציא את ההליום
מעשנת מבין שיניה שרידי אפר
של אדם מת
"בוא תשב איתי, רגל על רגל
יחפים בחול המרצפות החם."
כנראה שאני לא אדם מעשי,
או שכן
שיער שחור לא מסודר
ירחים מתים בעיניה
יחפה על המרצפות
אני אוהב כפות-רגליים יפות
וכשאין טלוויזיה מה יש
מציאות עירומה לתוך המוח
בתוך בלוגים
הן לא מושחתות
אין אישה מושחתת
אין גבר
תשוקה היא קדושה
טירוף הוא אנושי בעולם מטורף
רעב הוא כורח המציאות
אני אוהב את כולן
האמיתיות בתשוקתן הגסה
בטירופן
שריטות מאוד עמוקות, מתעדנות
על בלוג אנונימי
אני קורא, אך יודע
זו פנימיות קדושה
פנים אל פנים הכול מסכה
תלך יחף, תנשוף בשוט
אל בין רגליי המתחמקות
זוהר של ברק בין פלחי ישבני
מרצד לך בזוהר עינייך אכולות היופי
אגיש לך את חור-התחת לאצבע מהססת
ותשטוף את רגליי נשיותי בנשמתך המשתוקקת
תיקח בפיך כל שד זקור
כל פטמה חצופה
לאגור בפיך כמו חמאה
מפשיט אותי מערומיי נחשקת
מטפס מבהונות הרגליים עד ירך רומזת
ונפתחת לקראתך כמו נפרמת אתה טועם אותי מתמוגגת
יש הרבה דרכים לאהוב אותי
במערומיי יישנה
ואתה מחפש אחר עור חשוף
להרוות את צימאון לבך
לבך הרעב לגופי
לבך הרוצה לחקור אותי
בעיניים מורחבות
העולם מחליף צבעים
שיקויי פלא באצבעות
לילה באמצע היום
עשרים וארבע שעות
חיים שלמים
"כל החיים הם אותו יום מזוין."
בעיניים מורחבות מחומרים
נקודת המבט משתנה
מעשנים, שותים, אוכלים
רואים מסכים ושומעים צלילים
מגיפים את התריסים
אתמול כמו היום,
רק אבא הזדקן
וג`אניס אומרת ש-כל החיים...
לילה של יום מפרך
אפשר לעשות נוד קטן
לשתות את הקפה, אני אצלך הלילה
בין כרים של תשישות
אני צונח עייף בין חמוקייך
מסמא בשיערך את עיניי
לילה של יום מפרך
בטלוויזיה רוקד לו שיר הודי
גלגל"צ ברדיו הישן
אוויר ממרפסת לתוך העיניים שלי, שלך
לילה של יום מפרך
אני מרגיע את כאב הגב
אני יאכל כמו סוס
את הספגטי שאת תכיני
והלילה צונח לתוך העצמות שלי
עיגולי מסג' ליליים
באור ירח טובע בייסורים
על גוף כואב ונחמת אהבתך
אני עוצם עיניים
אני רואה אותך
כ"כ שלווה בנעימות
אומרת לי שכח במתינות
פה קטן נפתח
כמו אילם
את יודעת אני הולך לישון
את כל החלומות
משהו תקוע
זה בסדר כל עוד הכל זורם
בבוקר כזה מה נשאר לבקש
את הדם של המלך
יום ראשון
מתעוררים לקיץ קריר
אתה תעשן הכל?
אם תביאי אותך, מה תבקשי
מילים תקועות בדרך,
על גדר תיל
הבן-אדם לא התעורר עדיין
איפה המילים הכתובות של הבוקר
לעשות הכול לפני שעושים אח"כ
את השיר ברקע, את הספר על השידה
את השירים שלא כתבתי, את מתיחת האיברים
דברים מתרחבים בחום? לא המוח
בילי אידוול
אל תנבא לי, לא יותר מדי
זה יום יפה
מעלות סבירות לעונה
כל שיר נכנס, ולמה לא
זה לא קשור להתבגרות, רק לחופש המחשבה
במקום להיות מריונטה
במקום לחזור לביה"ס
במקום להיות עבד במכרות הברזל
יש לי הרבה עבודה, אני לא סטלן
מרווח נשימה תמיד צריך
בין לבין מרימים את האוורסט
מרחיבים את עומק הנוף, בתפר הים
אפשר לראות ספינה מרחוק
זה נראה תינוקי?
מה לא
זין על תכליתיות,
היא לא עזרה לי בגרוש
לא אהנדס עצמי
אולי לא אצחק אחרון
אבל אולי מחר אמות
אז מה נשאר מלבד הווה
סקס, סמים ורוק נ' רול
תשתה, תאכל
כי מחר נמות
בלב הקרח
לב קשה, קשה לי איתו
לב קר, מכאיב לי
רמיסת הרגשות ביד קשה
בלתי-מתפשרת
מזה אני בורח
מזה אני כואב
אני לא יודע אם להמשיך
עם אכזריות כזו
שבי לצידי
הכול בסדר בינינו
נמרק את כל החטאים
נפרק את כל הזעם
נשב שותקים, ממלמלים
ניתן לעולם לצנוח סביבנו
נמאס לי מהמלחמות
יום-לילה מתחלפים
שינה וערות מתחלפים
מבחוץ מפלים של רוחות,
נשמע כמו גשם
אני מתעורר לפנות בוקר
עם ראש פחוס באבנים
קח סיגריה, קח קפה
אוכל לא בא לאף-אחד
אתה הולך לישון מהר ולאט
והרדיו ממשיך לזמזם
אתה שומע כל תו
הם מעלים אש בגן-השושנים
ונערות מבוגרות מאלפות אותם
טלפון קטן עם משקפיים ועיניי מלאך מחומש
אם מבטלים דת -
אחי השתגע לגמרי
אם לא - הוא גאון אמיתי
לא מבין מה אתה אומר לי
לא מבין מה אני קורא
מה ומי חייב מיתה ולמה
שלא יהרגו אותי כל מבקשי רעתי
שדיי שאול, מפלצות מעמקים, מלאכי שטן
כי אלוהים והדת טובים הם, הוא אומר
והיא לא מסבה פנייה מפניי הקעקוע
אבל היא לא תעשה אחד
"בעזרת השם יתברך תהיה לו כלה לתפארת,
בלונדינית עם שדיים זקורים ועיניים כחולות."
קורעים את השמיים בתפילה נואשת,
כאילו מתחננים מאחורי הפרגוד לזה שלא שומע
בחור ובחורה מעשנים, מחליפים סיגריות
אני משליך ראשי אחור, אני בתוך מפל-רוח
התרחקתי בית, נבלעתי חדרים
גוש זפת יושב לי ב-ריאות
אני פורש ומניח, והוא מנחית פטיש
ערב טוב, לפקוח עיניים
הידיים משתוללות בתוך החשכה
הקפה מר, הקולה חמוצה
מי-המקלחת לא חודרים לעור
להקיא את כל הסיגריות
ראש צר בחלום שינה
ספר החיים, דרכיי הגיהינום
במגדל זמן האלוהים
רגליי אישה מכוסות מלט
שיעור שלא לקחת , גאוותך - חולשתך
זוהר בוכה, ואתה לא נוצרת לאהבה
היא תבוא ותעשה מקלחת
ומהיום היא עומדת ברשות עצמה
בתמונה היא נראית קרה
| 