לולה שניר / משילה עוד עור |
עם הבשר.
לפרוס לפרוסות עבות - לא שוות,
בלהט, בעצמה להכות.
להכות.
עד שתחתוך המתכת הקשה,
המלובנת, המבריקה והמצוחצחת
עד שתתקל בבשר הרך, הרוטט
הנרתע- לא יוכל-
דפנות השיריון-
כלא.
עד המילימטר האחרון פלדה.
להט החרב החותכת,
יחתוך,
גם יחתוך.
להט החרב המשסעת,
יחדור.
הו כן, יחדור.
בוז לחתיכות הבשר,
הפזורות בשתיקה,
בעוגמה.
בוז לשריון הפלדה הדקה.
אין עוד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|