אהבתי הראשונה
דמותך חוזרת אלי בלילות הקרים
איך באותו באר חשוך
אנחנו אחד מול השנייה יושבים

את מפצירה בי שלא אעזוב אותך
לא הצלחתי להישאר אדיש
בליבי נפלה כבר החלטה, פניי חתומות
אך מעיניי קולח דמע, בלתי נשלט, אותי מחריש

שאלת אותי: מדוע אתה בוכה?
ואני במבוכה
שיקרתי ואמרתי שזה משום
שאינני מסוגל לראות אותך בוכה

כמו אינאס שידע כי אם לא יעזוב את אהובתו, רומא לא תקום
עזבתי גם אני אותך, והמשכתי הלאה
רק כדי לגלות כי אין מזור לכאב
ורומא? היא עדיין לא קמה