|
אני שולחת יד ושולפת את העצב
ומנגד- רק רוצה ליסוע במכונית
לכל מקום שהוא
עם גיטרה אקוסטית ברקע
והאשליה שהכל אחר ושונה
אני זוכרת לילות חסרי שינה
שנמצאים בי כבר שנים
והמקום שמחבר את הנפש לנפש
מתפלא
שכך נמצאנו
עכשיו המבט זר בעיניים
והרגליים רק רוצות להמשיך ללכת
ואני חצי כאן- חצי שם
ממרחק השלמות עצובה קצת פחות
אני חוסכת בכאבי לב ובדרך
חלקים ממני נופלים
כבר הרבה זמן לא הלכתי לאיבוד
בעיניים של מישהו |
|
|
אני הבנתי, שאם
אני רוצה
שהסלוגונים שלי
יתפרסמו, אני
צריכה להוסיף את
שמו של בועז
רימר בגוף
הסלוגן, ואולי
גם אני אקבל
תגובת המערכת
(אוי כבוד!)
לוליטה- התחרפנה
סופית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.