היית מדור התלאות והסבל
מעשן, משרפות, פרעות ועצבת
גופך מהסבל יצא וישרוד
אל הארץ באת עם אישך בית לבנות.
מתלאות ושנאה ולגופך רק אדרת
לך הארץ תהיה למשכן ונחלה
ציון בלבך בקודש שוכנת
ובמורד הכרמל אוהלך נטעת.
אשת חיל היית ובך אישך התפאר
שמת חוק וכבוד בעיני בנותייך
היית לאם ואשה לה כל איש יתפלל
בך התברכו בנותייך, נכדייך ונינייך.
איתנה בנפשך ולא כהו עינייך
תורה וחסד יהיו כל מעשייך
היית כמגדל המנתב ספינה אל המים
ובדלתך יבואו ביום חג כל מכרייך.
בכאוב גופך החיוך שכן על פנייך
את הסבל הרב נשאו בנותייך
עד יום לכתך דרשת בשלום מכרייך
ולנכדך צוית את הטוב שבבית.
ובבוקר שבת נשאוך על כפיים
המזור נמוג וכלו כוחותייך
אל עולם האמת באת
מותירה המומים מכרייך
ובאת אל אישך השוכן בשמים.
כלה היית כביום כלולותייך
אישך בידו יסיר הינומה מפניך
יחבקך אל לבו וישאך לשמים
ובאת למנוחת עולמים
לזכות כל מכרייך.
© |