|
הם מפלגים בדעת
צורות קיום כוזבות
שברים בריקמת החיבור
מגע הרוח הלוחשת.
עננים סדורים באפור
על פני שמי התכלת
רהב השמש במרום
קרניים רבות של שפע.
שחור שבור בצל
מסתחרר על פתילי הפחד
סופות בראשית נמה
הינה אני פוקח עיניים.
המקומות בהם אנו חדלים לחישה
עוטפים בנו שמיכות של רגש רדום
רשתות של אור מסמא
מגע כנפיים לוהטות.
|
|
|
עוצר אותי שוטר
"אתה מודע למה
קרה?" עונה אני
"וואלק אחי, אתה
בדיחה", מוציא
אקדח דופק בו
ירייה, מסביר לו
יפה "ככה כתוב
בבמה חדשה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.