בית ספר והבית
רחוב של יום שבת
כחול של השמים
טיול של בן ובת

צבעים כמו של פעם
תמימות כמו של אז
לעגבנייה יש טעם
ויש חול בארגז

לצאת רתום לכלב
לחזור בלי דאגות
אל ארוחת הערב
לישון טוב בלילות

כמו משחקים של פעם
כמו ניצחון על זמן
בלי לפחד מרעם
יש קשת בענן

ומה אתה עושה עם כל הצער?
מחביא את הפצעים הישנים
אוסף כאב חדש אל כל השאר
סופר כבר לאחור את השנים

לצחוק מבלי לדעת
שצחוק כבר לא מגן
לגעת לא לגעת
לרקוד אל תוך האין

כמו גלויה שפעם
אליך נשלחה
כמו נבואה של זעם
תסלח לעצמך

ומה אתה עושה עם כל הצער?
זה לא כמו כשהיינו אז קטנים
הילד נהפך מזמן לנער
הגבר מבכה את הבנים


© תום פרייז