|
קירות החנק
אוחזים בגידי הנפש
מהלכים חדלים של זמן
לוחות שכחה רבים.
שעת כיבוי האורות
התבניות רוטטות מעצמן
מסכי חלל פעורים
עיניי כוכבים לחישה.
צעדים על ריצפת החדר
הדמות מסתלקת באפלה
עיניי עיוורים חדלות
מרקמים צרובי הכרה.
שריוני זהב
עדיים של בוהק
המקום בו אנו חדלים
גוונים של מים עמוקים.
|
|
|
מה שאהוב עלייך
- אל תתן לחברך |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.