|
מול הנוף אתה לא משנה.
אני כל כך קלה מול מסת ההרים
וכל כך כבדה מול מעוף הציפורים.
העננים כמעט ונוגעים באדמה
והשמש מאחוריהם, והיא חמה.
אין אף אחד בין ההרים
ואנחנו נראים לי כל כך קטנים מכאן
כל כך זרים.
איך התעסקנו בדקויות בשם "התחלה" ו"סוף"
כשבעצם
אין כאלה. יש רק נוף.
ומול הנוף אתה לא משנה. |
|
|
שלושים שנה אני
בונה גשרים ולא
קוראים לי "יעקב
בונה
הגשרים"...
שלושים שנה אני
חופר מנהרות ולא
קוראים לי "יעקב
חופר
המנהרות"...
שלושים שנה אני
מיינן מולקולות
דו אטומיות של
חד-חמצן פחמי,
ולא קוראים לי
"יעקב
המיינן..."...
פעם אחת זיינתי
כבשה...
יעקב מזיין
הכבשים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.