אתה המכנה המשותף של
כל הזיכרונות שלך.
העד השקט
שתמיד היה שם.
אתה צף בחלל שאותו אתה הוזה,
אמיתי כמו שהכול אמיתי.
אתה נבעת לפתע אל תוך ההרפתקה הזאת
מתוך עבר שאינך יודע עליו מאום.
ניזונת ועוצבת בהתאם לנסיבות שלך.
אף אחד לא נתן לך הוראות מפורטות למשחק הזה
ואף אחד גם לא ייתן.
אנשים, לרוב, מתרגלים למשחק.
מתפעלים מהתפאורה,
מההשתקפויות על החלונות דרכם ניתן
להביט אל הנצח.
לך תדע למי להאמין.
אתה הקול השפוי היחיד שתוכל אי פעם למצוא.
אנשים, ותרבויות, הם עלולים לבנות לך עולם מושגים,
פרדיגמות, תפישות, חוקים פנימיים למשחקים משניים.
אתה עשוי להצליח במשחקים האלו, ולהרגיש טוב עם עצמך לרגע,
אבל שכחת מהכול, התרגלת.
אתה העולם שאתה חווה דרך חושיך, דרך מחשבותיך,
אתה כל חיוך, כל דמעה,
כל אהבה שאי פעם חווית, כל כאב.
אתה לפעמים מרגיש משוגע.
אתה לפעמים באמת כזה
אבל יש בזה קסם,
ואמת גם.
אתה תופעה דינמית,
רצף של הוויות.
ביום מן הימים,
בכל רובד שהחיים יעלו על הדעת,
ההרפתקה הזאת תגיע אל קצה הבלתי נמנע
ואז תדע.




                                                       
30/4/08