הצהוב החי גווע אל הצהוב המת
בהבל פיו של קיץ
עם בוא החורף ישובו על האדמה
הקטיפה הסגולה
הצהוב הצוהל.
יפת הכנף בחלוני משתאה
על אמונתי התמימה במחזור העונות
הטבע את דמותי במעמקיך, אמרה,
החזק בגחלת הקיץ הזה עד
שישחירו אצבעות ידיך, הבט בו בקיץ
עד שיאדימו עיניך
קרא בשמו, האזן לו
עד שתשמע את צעקתו.
אל תאמין שאם אפשר לקלקל
אפשר גם לתקן
יום שחזר אל עפרו
כאב שנולד אילם
אין להם תקנה.
יותר אל תאמר הימים הנוראים
אמור:
אלף תשע מאות ארבעים ושתיים,
אל תאמר אביב
אמור: האביב בו נולדה בתי,
אל תאמר כשישובו ימי החום
החום זורם עכשו בין שתי ידיך.
הטבע - ב' דגושה מנוקדת בפתח
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.