היום יש לך יומהולדת. מזל טוב.
היום יש לך יומהולדת ואני מוצאת את עצמי בפייסבוק מסתכלת על
התמונות שלך מהודו.
אני שומעת את השירים ההודים וההזויים של הביטלס. בעצם, אני
אגיד לך בדיוק מה אני שומעת.
אני שומעת את לאב, את הדיסק. התחלתי לשמוע מהשיר something, כי
זה השיר שהיה תקוע לי בזמן האחרון בראש. זה, זה והגרסה ל I
want you מהסרט שהראת לי על הביטלס.
עד 120.
שלחתי לך, שלחתי הודעה מקוטעת כזאת, שלא אמרתי בה שום דבר
מהדברים שאני רוצה להגיד לך חוץ ממזל טוב ושאני מתגעגעת.
רציתי להגיד לך גם, שאני יודעת, שאנשים בחו"ל בד"כ לא טורחים
לבדוק את המחשב ביומהולדת שלהם. במיוחד לא בהודו, שאני מניחה
שיחסית לשאר החיים שם, המחשב נראה כמו משימה קשה במיוחד, אבל
אני ממש ממש מקווה, שאתה תפתח את המחשב היום.
שאני ממש ממש מקווה שאני אוכל לאחל לך מזל טוב ביומהולדת ולא
יום אחרי וגם לא 5 דקות אחרי.
והאמת, האמת היא שאני רוצה שפשוט תהיה כאן איתי.
בא לי לקחת לכבודך יומים חופש מהעבודה, לאפות לך עוגה, וגם
עוגיות, לארגן מלא דברים והכי חשוב, לדעת שאמרתי לך מזל טוב
ביומהולדת.
במקום כל זה, יצא לי מין גיבוב כזה של שטויות, כי אני מצנזרת
את עצמי כשאני מדברת איתך.
אני מצנזרת את עצמי, כי לחצת לי על חרדת הנטישה חזק מאד, אבל
בעיקר אני מצנזרת את עצמי, כי כדי ללחוץ לי על הכפתור הזה,
צריך גישה אליו. וכדי להוריד את כל החומות שלי, מה שעושה רושם
שהצלחת לעשות יפה,
ואז לברוח להודו
ואז,
גם לברוח להודו...
זה סתם לא יפה.
ואני יודעת שעוד חודשיים אתה חוזר, ואני עושה לעצמי בחילה מרוב
שאני חושבת על זה, ומרוב געגועים, ומרוב חוסר ידיעה של איך
אנחנו נראה, אם בכלל, כשתחזור.

אפילו לא,
אפילו לא שאלת איזה קעקוע עשיתי.
ואני שמחה שלא שאלת.
כי בא לי שתראה באמת, ולא שאני אצטרך להסביר לך דרך המחשב, או
אפילו לשלוח לך תמונה.
טוב לי אם זה שאתה כ"כ מטושטש שם, שאתה אפילו לא רואה אותי.
זה הופך את הריחוק לנוח יותר, ואת חצאי המשפטים שאתה כן אומר
לי קלים יותר לשמיעה ממרחק.
אני יודעת שלפעמים המרחק הזה, והזמן הזה לא משנה.
גם אני בעצמי נעלמתי, וגם היו לי חברים שברחו לתקופות.
ולפעמים, עם חברים טובים באמת, קרו פלאים,
ומהר מאד,
הכל חזר להיות כמו שהיה.
בדיוק כמו עם סיגריות, מכיר את זה שאתה מפסיק לעשן לתקופה, ואז
הופ סיגריה אחת, והנה באה השניה ושבוע אחרי זה אתה כבר קונה
קופסה,
למרות שאם החזקת שבוע,
ההתמכרויות שלך חלשות.

אבל לפעמים,
לפעמים זה גם כמו לנשק ידיד,
זה מוזר כזה,
כאילו משהו פשוט לא מסתדר.

טוב,
סיימתי להביע את החששות שלי לגביי, אני לא יודעת לגבי מה, אבל
אני יודעת שאני מרגישה שלהיום,
להיום אני לא כ"כ חוששת יותר.
מחר,
זה כבר סיפור אחר.
אה כן,
וגם רציתי להגיד שאני אוהבת אותך מאד.
אבל פשוט
לא רציתי שתהיה כזה רחוק כשאני אומרת לך...