|
מה יפה החוף וגליו הלבנים
לעולם אין גל דומה לחברו
לעתים נדמה ששם רחוק במעמקים
גל השייך לך ורק לך חוזר ונושק לחוף.
וכשאתה מביט בנשיקתו המהירה
שומע את אוושתו המלחכת חול
כשאתה מבחין בצחור השובל
דמעה ניתרת ללחי יבשה וחורצת שביל.
הראש לפתע מורם עיניים נישאות לאופק
תר אחר הגל ששב לאופקים
ממתין רגע ודומים לו שבים
דומים אבל לא הגל שלך.
הים רושם לו חותם חתימתו
דיו גליו משרטטים שרבוט
והחול רושם ומוחק ברגע
את שהיה חזר והלך לאיבוד. |
|
|
הקטע עם
הסלוגנים בבמה
הוא אכזרי
במיוחד. בניגוד
לכל שאר היצירות
שלך אתה לעולם
לא תקבל
באי-מייל אישור
על פרסום או אי
פרסום סלוגן.
ככה אתה יושב
בבית מול המחשב,
כוסס ציפורניים,
רוצה למות. רק
למות. למות, ולא
לסבול עוד
לעולם.
איזי, אחת
שלוקחת את זה
קשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.