יעקב-שי שביט / רוב הזמן |
לא מתחמק ולא בוחר
כשאינני שתוק אני דובר בחלום
ורק לפעמים גם כשאני ער
אבל השתיקה היא העיקר
וכשהיא מדברת היא תמיד מפוסקת
עד שהיא מפסיקה וכאילו פוסקת
שזהו זה זמנה נגמר
ואז
אני כותב כדי שתישאר
אבל זהו כמובן כבר סיפור אחר
בית ראשון, שורה שלוש: שתוק - ש' בקמץ
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|