איזבל לארן-ורסיין / סופה |
המערפלת תמונותינו,
מי מתערב לך במבט הזה,
הנוצץ שנדמה כאילו רוצות העיניים
לברוח מחוריהן
להידבק אל מה שנחשף.
-אולי זה אותו
עץ זקן מסכן
המפורר עליו באלגנטיות #
בדיוק במקום בו המנקים עוברים בבוקר.
-אולי זו אותה גברת אדומה
המושכת אליה בקנאות כמעט דתית
את כל מה שאת שומטת.
ואולי,
זה העלם שמסתיר,
דווקא ההוא שמזכיר
מה שאת ברגעים אלו שוכחת.
# "עליו"= העלים שלו
"אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי קיר?"
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|