מקושש נפשות למהפכה
מנסח מניפסטים
חרמן אש.
מבלבל בין טוסיק יפה
לפרולטריון.
קם בצהריים
יושב בקפה עד הערב
מתווכח עם כל מה שזז
מבטיח גאולה
לכל אחת שעובדת.
חוזר הביתה לבד,
מגלגל קצת חומר
בקרע של "ישראל היום",
ויחד עם העשן
עולה לי שיר:
פעם עבדתי
במפעל לנייר רציף
שלושה ימים רצוף.
מתוך ספרי "הנשק החם" שראה אור בהוצאת "הליקון" עכשיו בחנויות | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.