בנג-בנג
המרגל התל אביבי מכוון
קצה לשונו נחה במאמץ על שפתיו,
עיניו חצי סגורות, אנחותיו,
חזק ממני,
מפחדת ואוהבת
את הרוע הזה
כששריריו האדירים מתאמצים
גופו הופך נוזלי
לתוך שלי
(לאביו שליטה רמה בכלכלת ישראל,
היה ילד מוזר ושמן, עד היום
מדבר מחושב וקצת יותר מדי;
"חשבתי שאני יותר בוגר, אבל בעצם
רק ראיתי דברים בפרספקטיבה אחרת.")
עיניו הכחולות טורפות במבטן
דיברו על מוזיקה טובה, הוא וקרימזון
נוגע, בעדינות, בי מולה
היא מחייכת ומתקרבת
ג'וינט מחליף אצבעות, מפורר
משהו
"זוכרת, כמו פעם?" שאלה
כוס יין ארגנטינאי נפלה ונשפכה
(מה שאמר נכון וודאי, גם לגביי. רק ראיתי דברים אחרת.
אף פעם לא יותר טובה
עד היום, אצלו בדירה, לא יותר בוגרת)
בנג-בנג
מישהו ימות
לפני ימים מספר כתבתי פה "זנזונת"
על הבחורה מהבמה שמבלה עם האקס שלי
שהיו שמועות שהיא "משתמשת במיניות שלה"
וכולי
היום ראיתי תמונות שלה והיא די נאה, יהירה
וכותבת בסדר גמור
ואני חושבת אולי אני עושה עוול לנשים באשר הן;
אם לא אנחנו נרשה לעצמנו להיות קצת בת זונה
לאהוב סקס לא רק זוגי, מצטיין, לאומי
לתבוע תאוות
בלילה הכי לח בשנה
אז מי
מדליקה את האור בבית והחבר שלי צופה
באותה סדרת נונסנס שהמרגל אתמול, אבל באופן אחר
שטחי יותר
הוא מנומנם, אוסף אותי אליו,
הלב שלי מתפקע מחיבה,
אין לי את האומץ
אולי אני רק עוברת-אורח
וודאי אנחנו רק
יוצאים קבוע
אקדח שהופיע במערכה הראשונה
יניח לנו לגווע
[שתנשק אותך מי שתרצה
אין לי זכות לומר
כבר
שום דבר
(אבל איך ארגיש אם
תנשק אותך
מי שזו לא תהיה
אני תוהה)]
המרגל במילואים ולא הופתע שהתקשרתי
ישר אמר שהוא ישמח שניפגש בחופשת עשרים וארבע-שעות
שיש לו ביום ראשון ומה שלום קרימזון אגב
אני תוהה אם הוא מבין
את המצב
זהו שיר פצועי אהבתי:
אהבות שיש לי פה ושם,
משום שאהבה אחת לא מתרצה לי אף פעם,
ואני- עוד צריכה אותן
וגם אני מעט מדוקרת בשדה קטל אהבתנו
איתם
על מי אני בוכה הלילה:
שאהבו אותי
או שאהבתי אותם?
זהו שיר פצועי אהבתי
ואף על פי שהם לקחו ממני את חלקם
עד שאדע מה לא בסדר איתי
עד שידעו מה לא בסדר איתם
עד שידמה כי שכחו אותי
ובנו להם בית חם
אדמם את פצעי אהבתנו
דומם
חרבות נשלפות להצטחצח
לילה לילה,
מוסתרות שוב בנרתיק
עם הנץ החמה
אצבע סקרנית שלך חולפת על הסימנים. שתיקה רגעית של שנינו,
מעולם לא פחדתי
כל כך
מזמן עטינו שריון, מתי נודה?
משתוללת
מלחמה
לצורך קריאת הבית האחרון, מומלץ להאזין ל"שיר פצועי אהבתנו"
של מאיר אריאל.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.