ליאור גובליוב / נוסטלגיה |
שעות מדברים
שנינו יודעים איך היינו אוהבים
גוף נשמה ולב - כזה דבר לא שוכחים
וברחנו מרחקים, ושנים
ואלוהים
היינו גדולים
שנינו זוכרים איך מרגיש לאבד
איך הלב נקרע
איך היינו טיפשים
ואולי
אם היינו נפגשים בגיל שלושים
היינו שומרים
אבל עדיין
אלוהים, היינו גדולים!
שנינו יודעים מה זה פחד גבהים
בגן עדן לא מסתכלים למטה
ואחרי הכל, עוד מילים באוויר
שלא הספקנו להטיח
שנינו עומדים בצומת דרכים
בין מי שהיינו למי שעכשיו
ואלוהים
כמה שאנחנו יפים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|