|
שנינו יודעים איך היינו יושבים
שעות מדברים
שנינו יודעים איך היינו אוהבים
גוף נשמה ולב - כזה דבר לא שוכחים
וברחנו מרחקים, ושנים
ואלוהים
היינו גדולים
שנינו זוכרים איך מרגיש לאבד
איך הלב נקרע
איך היינו טיפשים
ואולי
אם היינו נפגשים בגיל שלושים
היינו שומרים
אבל עדיין
אלוהים, היינו גדולים!
שנינו יודעים מה זה פחד גבהים
בגן עדן לא מסתכלים למטה
ואחרי הכל, עוד מילים באוויר
שלא הספקנו להטיח
שנינו עומדים בצומת דרכים
בין מי שהיינו למי שעכשיו
ואלוהים
כמה שאנחנו יפים. |
|
|
נניח שבועז יחלק
את כל היוצרים
בבמה לעשרים
קבוצות, וכל
קבוצה תארגן
מדים משלה
ואימונים בשעות
לילה מאוחרות,
ונניח שנגיע
כולנו לרמה
מקצוענית ממש,
ונניח שיבואו
מכל קצוות
הצפונבון לחזות
בפלא, ונניח
שנקבע פה אחד
תאריך ובו ננהל
טורניר קטרגל
מותח על מנת
לברר אחת ולתמיד
מיהו גדול
מכדררי הבמה- אז
אני בועט ראשון
פנדל.
חרגול חושב
רחוק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.