|
קצף הגלים מתנפץ על הסיפון
חלומות מרוטשים של הכרה
הייתי כאן פעם מיזמן
אלו הן אדוות חיי.
סבא שלך מוביל יהודים למכונה
רגלו השמאלית חסרה
עוד ממלחמת העולם הראשונה
אנחנו קמלים לצורה.
צירי הרעד אוחזים בתבנית
שוליים גדורים בלבן
גזעי הדעת לוחשים בשקט
מקומות שהיו ואינם.
המים רבים למגע העור
אדמת שלזיה הכבושה
זאת מלחמת העולם השנייה
אנחנו עושים אהבה.
|
|
|
למה כולם מקבלים
תגובות מהמערכת
ומזה שמאשר את
הסלוגנים, ורק
אני לא?
האדמו"ר מרגיש
מקופח.
תגובת מערכת:
אנחנו לא
מתעסקים עם
צדיקים. שההוא
לא יכעס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.