אז מה אם כבר יומיים אתה לא ישן?, תנסה שבועיים,
תנסה שבועיים בקליעת שערותייך לצמות דקיקות, ואז תפרק אותן
ותתחיל מהתחלה,
תנסה כשהירח עושה אותך אידיוט ואתה מתחיל להצמד לבחורות זרות
ברחוב, מאחור
ואוחז להן בשדיים, לשונך משתרבבת ארוכה ומריירת, תנסה, אולי
תקבל סטירה, ואתה אוהב סטירות.

עשרה לילות ללא שינה, אתה כבר מבין את שפות החיות, אבל אמך,
אמך מצפצפת משהו לא ברור, וכשאתה חושב על זה, גם אחותך, גם
האסלה.

תנים מיוחמים, שועלים מיוחמים, כלבים מיוחמים, יעלים מיוחמים,
פתאום אתה רואה את זה
אבל הכי, הכי אתה אוהב לראות נמיות מיוחמות, יונים מיוחמות
{יונים מיוחמות?}, וממש מפריע לך
שאינך מצליח לחשוב על עוד מיוחמות, ושהכל סביבך עצוב ונואש,
מיוחם בלשון זכר, בדיוק כמוך.

יש לך חברה. ישנה או שאינה {יש לה משפחה?, עבודה?, חברות?,
תחביבים?, וההורים שלה, מה הם עושים?}
נדמה לך שהיא אמרה משהו על עבודה, יש לה שפתיים זה בטוח, ושיער
וברור לך שאתה אידיוט גמור עכשיו,
ובכל זאת אתה מוודא אף, צללית המותן, חוץ מאיברים פנימיים, אתה
מודאג לגבי הכל, וזה משגע אותך
שאינך מצליח לצבוע ולו איבר אחר, הכל שחור לבן, והיא תמיד
בעבודה, או ישנה, או שאינה.
יש מצב שהיא בעצם השותפה שלך לדירה?
אולי היא רק עברה?

ויש את ההיא. את זו שאתה מת לעשות לה כל מה שאפשר לעשות לאישה.
ואתה לא מדבר עליה, אבל היא תמיד יושבת על ההגה של המחשבות
שלך. תמיד מישהו נוגע בה, מישהו מזיין אותה, תמיד.
וזו הידיעה הזו שלא מניחה לך לישון, זו וגניחות העונג שלה,
שמעולם לא באמת שמעת, אבל הן שם, בראש שלך, מתחת לשמיכה, בתוך
האסלה, ואיך אפשר להירדם ככה?

חלמת, זה אומר שנרדמת?