[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אמבר פישר
/
הוא והוא

על המדרכות הצרות שע"י הבית הצר שלו הלך איתו, בשעות קבועות,
תמיד צמודים כדי שההוא לא יידרס חס וחלילה וכדי שהוא בעצמו לא.
כשיצטרך לחרף נפשו ולהציל אותו ממה שאחרי הגבול הכחול לבן.
  וידע שכדי להחנות בו הוא ישלם כמה שקלים ומזל שהוא לא אדום
ובעצם למי אכפת, ובכלל אין לו צורך בהחניית מכונית. לשנייה עצם
עיניים ונזכר שרצה פעם להחנות מטוסים. והוא ששוב שכח את
המשקפיים אצל ההורים רק יכול להריח להוא, חרא דבוק בתחת.

עם קשקוש זנב היה עובר פינות ברחוב החד סטרי והמפויח, מרים את
רגלו הימנית ומסמן, תמיד הימנית - זה היה מן הרגל שכזה, לצורך
כך ההוא הגדול היה משקה אותו בהרבה, מים מהברז שהוא עצמו נמנע
בכלל מלגעת, בטיפות שניתזו ממנו גם לפעמים עד הפרצוף, כי זו
ת"א ויש כבר חלודה בצינורות, של השכנים - במיוחד של השכנים אבל
גם בשלו - מישהי ג'ינג'ית, או ברונטית צבועה פעם אמרה לו ואז
הוא נגמל, עבר לבירה ועישן הרבה במיוחד בלילות היה עצוב לו קצת
והיה שקט לו והיו מחשבות מתרוצצות לו בראש הקטן שלו, שאגב לא
מצביע על כלום, גם להוא היה קטן ובכל זאת היה לו הרבה, הרבה מה
ללמד את הגדול שעצוב לו,

הפעם הוא משקה איזה פרח ובפעם הקודמת סתם מדרכה עם הרבה פיפים
קודמים ומסטיקים מתקופות שהילדים של בזוקה דיברו בדיחות, ככה
הוא מסמן לו את כל הרחוב ואיזה מזל שהרחוב שלו צר - ככה מספיקה
לו הכמות שההוא משקה אותו - וגם יש שלכת בת"א - לפעמים אפילו
באביב, כן דווקא באביב יש. והוא חושב על אם פעם זה יגרום
למישהו בן 7 לדבר על זה איתו או אולי עם מישהי בגילו - מתישהו.
ותוך כדי כמעט שמתנגש במישהו שגר בבניין שלו.

ואם הוא, היה בן 7 עכשיו הוא בטח היה מבטיח ומתערב על מה שרק
אפשר שזה בעצם מאוד הגיוני, ובכלל לא ככה סתם - היה אומר שזה
בעצם כי העצים נורא גדולים כאן וזו שלכת בכאילו ואולי זו הרוח
מהים. אבל היום לא בא לו על הסברים כאלה למרות שהוא בוחן את
האפשרות שלברזים החלודים יש חלק בדבר העצים החלשים בעיר. והוא
מוריד את הראש עד כמה שאפשר מהעלים שעפים ומסתבר לו שדווקא
גודלים אחלה עצים בת"א - חזקים מאוד שבספירה אחרת היה נתלה
עליהם ונחבט כשהיה נופל וקם ושוב - היה שם מבטחו בשורשיהם כמו
בג'ונגל, ומבין שיצטרך להוריד את המים כתירוץ כי חלודה הרי
עדיין לא עשתה טוב לעץ ובטח שלא לורד, ההיא שהוא תמיד חושב
עליה ואז רווח לו, ממש קצת, לזמן מועט ולא תמיד, לפעמים
ובמיוחד בפעמים שהוא גם רוצה לא בכאילו אלא על אמת להרים את
הרגל באיזו פינת רחוב ומה אכפת לו בעצם? לסמן עוד פינות - וי
ועוד וי ככה במעגלים, כמו במשחק וי עיגול - שזו גרסה יותר
אופטימית לטענתו, מי ישבר קודם ולמי יש טקטיקה, ככה תמיד - כי
הרי יש עוד מקשקשי זנב קצוץ שהבעלים שלהם משקים אותם במים
החלודים האלה והוא מריח את זה והוא צריך דרך לטהר את זה ממש
בעצמו, אבל היום הספריי תות שלו - לא במבצע. ובכלל איך אפשר
בכלל להפסיק את זה באמת
זה לעד יום יומי כל הזמן רגל באוויר. ועוד אחת  
ועוד אחד ועוד הרבה שלא ממש מהרהרים אם כדאי, כי מה אכפת להם
בעצם?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם הייתי יותר
עשיר, הייתי
קונה את האתר
הזה, ומפרסם רק
סלוגנים שלי.
אבל בשביל זה,
אני צריך שבועז
יפרסם את
הסיפורים שלי.
מעין "Catch
187"... לא?


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/5/10 7:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמבר פישר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה