נוגעת דמות ונעלמת
ממצמצות עיניי,
ידי על מצח לי נבלמת
ולפליאתי אין די.
האם זו את אשר יקרת לי
ורק היום לך פנאי,
שנים רבות הרי הותרת בי
טוב וחן הכול בדווי.
ששששש...זה רק ביקור על תנאי
נשמע הלחש באוזניי,
חבקיני אימא, עד בלי די!
הו בני: הלוואי, הלוואי...
28.7.07
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.