חיים נוי / המעקה |
עליה מעץ ומעקה
אותי זוכר מהילדות,
על צריף רעוע מחכה
צופה בואי ביום בגרות.
זו מקפצה אל האגם
בו דגי זהב שוחים בלאט,
בין קני הסוף ירוק נרדם
קרב ובא אלי, לאט.
אני בדד עיניי של ילד
חיי מעבר לאגם,
מקצה אחר של החלד
נושם אוויר לבי נפעם.
28.7.07
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|