אז גיליתי ת'שפתיים שלי ככלי נגינה בלי הרבה מאמץ.
אמנם, אני חוטא בנגינה בכלי נשיפה שונים. אבל דרש לימוד
ואימון. קלרניט אצל פולאצ'אק הניפלא אשר בזמן התיכון לקח אותי
תחת חסותו ונתן לי יום יום שיעור בשעה שש וחצי בבקר כמעט ללא
תמורה כשהיעד היה להכין אותי לתזמורת צה''ל. אבל זה כבר סיפור
אחר.
בעקבות הקלרניט הגיע הסקסופון שהוא אחיו המתכתי של הקלרניט.
מפוחית פה?
ככה סתם זה כלי הנגינה של ילד מבית עני שלהורים אין כסף לא
לכלי נגינה ולא לשיעורי נגינה.
אנגינה? זה כבר דבר אחר.
בקיצור, משולהב מהעובדה שאפשר לשרוק, ניג'ננתיתי ת'קטע המרוצף
בזה.
אולי גם מישהו יהנה מזה בנוסף אלי ולרואה ואינה נרעת מבית
שאן.
