יש ארבעה זוגות עיניים בזירה הזו
שמונה אגרופים
וארבע לשונות נצורות-כדור.
הראשון לפתוח בדברים
הוא האיש מאחורי השולחן -
בעורך-דינית שוטפת בקצב תת-מקלע ביורוקרטי
אני מלקטת פיסות משפטים
טוענת ומשיבה והוא
מיירט את מילותיי בעודן
אני נסוגה, תגבה אותי!
זוג העיניים החומות שלצדי
פונה להינעץ באיש על כורסת העור -
הוא שולף חוזה. מאוחר מדי: חרקי המילים
רוחשים על הדף, מטפסים על אצבעותיי.
אני ממצמצת ראשונה.
השולחן מחליף מבטים עם כורסת העור
עט נשלף
חתימתי מוצאת את דרכה אל הקו.
מבט אחרון לפני נסיגה:
הם מבוצרים היטב
בעולמם המנוסח באוטם. |
