|
יש ארבעה זוגות עיניים בזירה הזו
שמונה אגרופים
וארבע לשונות נצורות-כדור.
הראשון לפתוח בדברים
הוא האיש מאחורי השולחן -
בעורך-דינית שוטפת בקצב תת-מקלע ביורוקרטי
אני מלקטת פיסות משפטים
טוענת ומשיבה והוא
מיירט את מילותיי בעודן
אני נסוגה, תגבה אותי!
זוג העיניים החומות שלצדי
פונה להינעץ באיש על כורסת העור -
הוא שולף חוזה. מאוחר מדי: חרקי המילים
רוחשים על הדף, מטפסים על אצבעותיי.
אני ממצמצת ראשונה.
השולחן מחליף מבטים עם כורסת העור
עט נשלף
חתימתי מוצאת את דרכה אל הקו.
מבט אחרון לפני נסיגה:
הם מבוצרים היטב
בעולמם המנוסח באוטם. |
|
|
מסתובב בין רחוב
לרחוב,/ עובר
בין סימטא
לסימטא./ הכל
נדמה כהזוי,/
אני מלא חרטה./
היא עזבה אותי,/
אולי אני עזבתי
אותה./ למה
האהבה כה קשה?/
אלך לי לבמה
חדשה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.