במיטתי, זאת הקשיחה, מבין כפלי כרית
בחלוני, זה הארור, אורו בוהק, כוכב שביט
באלבום, זה המרגש והנוגע
בטיוליי, בשביל המתמשך המשגע

בכיתתי המצומצמת דלת המשתתפים שמנת  הידע
בגינתי הצרה כמשעול, מוצלת עלי חמדוריאה
בחדרי, אנמי דביק ומלוכלך כפח מיחזור
וביערותיי, כפטריה נסתרת, בדילוג שחרור

אחפש אחרייך כבלש במכשירי המעקב
אלך לי, אתצפת ואתכופף כמו שרברב
במדורי האסטרולוגיה, מאזניים-בתולה-עקרב

אשוטט בקווי אוטובוסים, בקרונות הרכבות
בנמלי הים, בערים במושבות
לא אלך שולל אחרי זרים, ריחות של נבלות
אגיע כטייס אל-עבר בית הנתיבות

בשדרה תחת חופת עצים, בתי קפה
מבין כוסות אספרסו אביט אלייך כקופא
ואדע מה אני מחפש אך לא אבין מה אני מוצא

תחת מעטה אבק במגירות ליבי חורקות
בהיכלי פאר ובזבל חדרי-המדרגות
בקמפוס בספרייה בדשאים במעונות
בצמתים המרומזרים, באספני האגורות

ואעבור את כל אלה, ואתזמן ואערוך -
חישובים, עוד כמה אבנים עליי להפוך
למצוא את נערת חיי ולדעת בשתיקה
שידי תזכה לקלוע את צמתה הארוכה.