|
רציתי כבר לראות אותה
קבענו במקום שונה
ברכבת, בקרון המסעדה
אמרנו שאם כבר ניפגש
לא נוכל לברוח
קניתי כרטיסים
וחיכיתי ברציף
ביקשתי בעיניי
אחת
שמתנהגת כמוני
אחת
שמחפשת
התיישבתי במקום
הזמנתי קפה
ושמרים תפלים
ועדיין לא באה
ההפתעה והתקווה
מכל מי שנכנסת
האכזבה והעלבון
ממי שיוצאת, שלא באה
נגמר הקפה
ונשאר טעם מר
נשארתי יושב
עד התחנה הסופית |
|
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.