|
עיניי הרקדניות נמסות לחישה
סדקים על פני חומות הדעת
נתיבים רושפים של הכרה
מעינות של מים זכים.
המסך הכחול ניפרש מאליו
מרחבים פרוצים של משך
מסע לאורך רקמת החיבור
גבישים ענוגים של הבנה.
מלאכים מרצדים בשמים
עיניי כוכבים בוערות
פרחים סגולים בזרם הנהר
אדים על פני הזגוגית הגדולה.
יש והיופי קורם בגידיו
מפרשים מלאים של רוח
אור קורן בלבן מרטש
משטחי כיול בוהקים.
|
|
|
דובים, דובים,
דובים..
נמלים, נמלים,
נמלים...
רוח נושבת...
צ-מ-ר-מ-ו-ר-ת...
כשעושים את זה
עם אצבעות על
הגב זה אחרת.
לגמרי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.