|
בית א':
זה נחת כמו גשם באוגוסט כמו מבוך ללא מוצא.
והפחד מהשיגעון מכרסם בי אבל משהו מבפנים מאמין שזה זמני.
עשור שלישי מתחיל היום ואיפה אני ואיפה את.
בנימה של תקווה סומך עליו ואמר זה ישתנה.
פזמון:
בתקופה שהמוח עובד שעות נוספות אני צריך אותך שתקחי אותי.
בתקופה שהמוח לא ישן בכלל אני צריך אותך לטיול של שעתיים.
בית ב':
ופתאום יש רגע של מנוח אבל כמו מצמוץ הוא נעלם.
ואני כמו היום הזה כמו היום הזה, רוצה להוולד מחדש. |
|
|
כתבתי לא פעם
סלוגן / על משקה
בשם גוגו מוגן /
אבל לצערי אף
אחד לא אושר /
ולכן איני מאושר
/ ייתכן שזה קרה
משום / ששם
המשקה העלום /
איננו גוגן מוגן
כלל / כי אם
גוגל מוגל - הו!
אני אומלל!
צרצר, שיש לציין
שלא שתה גוגן/ל
מוגן/ל מעולם,
כי הוא חושב שזה
מגעיל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.