זה ספור ישן נושן
על בת קבצן נתין למלך
יפה היתה כשמש אור
לבה תמים כשה בן יום.
בת הקבצן לפרקה הגיעה
ואין חתן מבני העיר
שיגאלה מבית אביה
צאצאים לו היא תוליד.
מה יהיה, קדרו פניה
לבנות העיר יש חתנים
והיא בת לקבצן ידוע
יפה כשמש, והיא תזקן.
ומהעיר תרועה הגיעה
המלך ליורש, כלה בקש
סריסיו פקדו כל דלת
למצוא כלה למבקש.
הנסיך עטור זהב וכסף
חלף על פני בנות העיר
ובאין כלה מכל האלף
שב עצוב אל בית אביו.
יידעוני לחש למלך
כי לקבצן יש בת זקונים
ענוגה היא, וכיהלום פניה
היא לנסיך כלה תהי.
רכב נסיך על סוס הפרא
בא לפגוש משאת אביו
לבו עמד מפעום בדרך
מבת קבצן יפת פנים .
על סוסו נשא בת החמד
הלבישה בגדי מלכות
בארמון שכנה, לצד המלך
והקבצן, נותר בעיר.
© |
