|
ליפתי.
אלוהים יודע וגם את
כמה זמן לא כתבתי
וכיצד העט נשכחה
רדומה
על השולחן מול חלון חדרי
היכן שילדותי אבדה.
והנה אני שוב
במדי צבא
והנה את שוב
ממתינה
לשיבה.
אלוהים יודע, וגם את
עד כמה אוהבך
ועדיין העט חש
עזוב
מול חלון חדרנו
מול אלפי חיוכייך
כשבינתיים
עמדה
משקפת
אויב
רחשושי קשר
לילה שקט
לב פועם
מחשבות עליך
אלוהים
יודע
ואת.
מוצב שושן גבול לבנון 2008 |
|
|
טבח יקר, טבח
חביב, בלום פיך
ואל תגיב.
הלבשל אותי הנך
רוצה?
אם כך, בוא מכות
ונסיים עם זה.
<נראה מי יכתוב
שיר יותר מעצבן
עכשיו>
זאת שאהבה את
התל-אביבי באחד
משיריה הפחות
מוצלחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.