|
אתה בונה חלון
אל לב האפלה והפחד
המקום בו הזמן קופא על שמריו
מאובנים מנחים של דרך.
עננים קודרים בשמים
חרדת גבהים מובנת
צירי המערכת החדלה
כנפיים מלאות רעד.
העיוורון רוחש אותותיו
מרקמים סדורים של משך
ציפורי מתכת זהובות
דרקונים של אש רושפת.
מערבולות סוגרות על צל עיניים
שוליית הקסם לוטשת בזמן
מעגלים סדורים על פני המים
אדוות לאורך הנהר.
|
|
|
כן, אני אוכל את
הנזלת של עצמי.
כאילו שאתם לא
מתים לעשות את
זה בעצמכם.
דה חרגול הורור
שואו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.