ועכשיו אני נזכר בך
מעביר תמונות בדמיוני
כמו בסרט ישן שמוקרן על הקיר
הנה את איתי, צוחקת בלי סיבה
הנה את אומרת, מה שלא היה אמור לקרות
טוב שלא קרה
אני מדליק סיגריה ונשען על המעקה
מהנקודה בה אני עומד
אני יכול לדמיין אותך, חולפת מולי
אומר לך
שאיבדנו יותר מדי אנשים
כדי לתת לזה לקרות שוב
כדי שיהיה לנו מקום להצטער
אבל את בוודאי תאמרי
תמשיך ללכת
תמשיך בזמן שלך
והנה אני מדמיין את שנינו
פוסעים ברחוב הקטן
כמו בתמונות שראינו מעיר אחרת
בכיכר היו אנשים ואנחנו התיישבנו בבית קפה פינתי
לראות איך העיר נראית, אנחנו לא שייכים אליה
אני יכול לדמיין אותנו צוחקים
אחר כך, את אומרת לי
תגיד את כל הדברים הרעים שיש בך
אני מסיים ואת מתחילה בשלך
ככה נגמור את מה שרע מהר
ונתחיל עם מה שטוב
אבל זה הכל רק בראש שלי
אני נזכר בך
שאני שוכב במיטה
מנסה לדמיין אותך
באותה תנוחה
אולי גם את מביטה על התקרה
חושבת על כל האנשים, שנעלמו
האם את, רוצה לצאת לחפש אחריהם
האם את מתגעגעת?
אני תמיד בורח
מהמציאות אל מקומות שיכולתי להיות בהם
מקומות שאינם קיימים לי
אני בוחר אותך עוד הפעם
אני מוכן לצאת לחפש אחרייך
אם רק תאמרי בסוף
שיש לנו מקום משותף
בעיר הזאת, בחדר הזה
אני נזכר בך
אני נזכר בך בתחנת האוטובוס,
בחדר השינה, ליד שולחן האוכל
יותר מדי אנשים, נעלמו בדרך
אני רוצה אותך, אני רוצה לחפש אחרייך. |