בסוף הסרט
שנינו לא אמרנו מילה
הגיבור עזב עם האישה שלו
ונדמה, שהכותרות הסתירו מאיתנו
את מה ששנינו ידענו
אני הרגשתי חלש
שאת אמרת
לעולם לא אפגוש את גבר חלומותיי
ואני חשבתי, איך לומר לך
שחלומות לא מתגשמים
הם רק מתנפצים ומשאירים רסיסים על הרצפה
כל מה שיישאר לך
הן עקבות של דם
שילכלכו את החדר שלך
אבל את רצית אהבה כמו בסרטים
ואני לא ידעתי איך לספר
את הסוף בלי לטעות
גם בינינו יש התחלות לא ברורות
אני שאלתי שאלה
שלא ידעתי, איך לענות עליה
את הלכת לשתות בחדר השני
בזמן שהסרט ניגן את מנגינת הסיום שלו
לא יכולתי לחשוב
שאת רוצה להיות במקום אחר
כל אחד נשאר עם החרטות שלו
כל אחד בוחר לעצמו את הדרך
בסוף אנחנו נפגשים כאן
רציתי לצאת, לראות אם הכל יעלה באש
לא ידעתי איך לומר לך
מותק, החלומות לא מתגשמים
הם רק מרחפים באוויר
מקווים שנתפוס אותם
לפני שיתפוצצו
תביטי עלינו,
אם ככה אנחנו נראים היום
איך ניראה שהכל יבוא על מקומו בשלום
את חוזרת, בזמן שמגישי החדשות
מחליפים את הסרט על המסך
עכשיו זה טוב, עכשיו זה רע
אולי טעינו כל הזמן
אני עדיין מרגיש חלש
אבל את מחזיקה לי את היד
ונותנת לה לנוע מעצמה
אם הייתי יכול, הייתי מבטיח
שלעולם לא נתחרט על כך
הסרט נגמר, אנחנו יכולים ללכת לישון
לקום מחר בבוקר
ולהרגיש כמו שניים, שהגשימו את המציאות של עצמם
רק אם ניתן לחלומות שלנו, לשקוע בלילה לבדם.