אני לא מוכן לשבור את הלב בשבילך
לא מוכן להשאיר רסיסים בשולי הדרך
רואה את השמיים מתקפלים
חזרה אל תוך הקופסה
מתבונן אל דמותך
פנייך מחשידות אותי
אני לא מוכן
לשבור את הלב בשבילך
לא מוכן לנפץ את נפשי
כדי להזיל דמעות
את עומדת מולי בדמותך
מושיטה לי יד
אבל מנפנפת לשלום
ראיתי את האש בוערת
מכלה ימים רבים
את כל מחשבותיי
הנחתי במשפטים מקוטעים
אני לא מבקש
את המסגרת של הסיפור
אני לא רוצה
את המפתח
לדלת האחורית
לא מוכן לשבור בשבילך את הלב
ולהשאיר אותו קופא בחוץ
קראתי שירים של אנשים אחרים
אשר ביקשו רחמים וגאולה
אני לא מבקש אותם, לא אותך
אני לא מבקש לילות ארוכים יותר מהימים
רק רוצה לקבל בחזרה את דמותי
את נשמתי, נפשי שיצאה לשוטט
אני לא מוכן לשבור בשבילך את הלב
לא מוכן, להשאיר פירורים טבולים בדם
שיאירו לך את דרכך
את היית יפה וזוהרת
גם שהתחבאת מפני האמת
אני הייתי חלש
גם שאחזתי בעט
שכתבה לך את מה שהרגשתי
אני רואה עכשיו
אדמה בוערת בקצוות
ומתוכה היא מקימה גדרות
אני לא מצליח, לא מספיק לברוח
אני לא מוכן לשבור בשבילך את הלב
להשאיר אותו על שולחנך
רואה אותך
שטה אלי
אבל טובעת במים הכחולים
בזמן שאני על החוף
קורא לעזרה
בזמן שאני מתנער מדמותך.