כאשר הטבע עוצמתי כל כך בגודלו
האדם שסובב בו הופך
(לעיתים באל כורחו)
לצנוע יותר
הוא עומד אל מול הר ענק מימדים
שפסגות מושלגות לו
עמקים וסבכי עצים
ומבין הוא, האדם ,
שלעולם לא יוכל לכבוש אותו
וגם אין לו בשביל מה להשקיע את המאמץ
ההר "גדול עליו."
כאשר הטבע עוצמתי כל כך
עומד האדם מולו
מלא יראה ומנמיך
ולו במעט,
ראשו
הוא עומד על סיפו של נהר שוצף
מרגיש את רסיסי המים באוויר
שומע את שאון המים
חש את את העוצמה שבזרימה החזקה
ומבין הוא, האדם,
שלא יוכל לחצות אותו
אפילו בסירה
וגם אין לו בשביל מה להשקיע את המאמץ
הנהר "גדול עליו"
כאשר הטבע עוצמתי כל כך
עומד האדם מולו
מלא יראה ומנמיך
ולו במעט,
ראשו
הטבע במימדים הללו
ממיס את ליבו של האדם
מפורר את האגו שפיתח ביוהרתו.
מותיר אותו (את האדם)
עם ההבנה של מה שהוא באמת
עוד פיסה קטנה
שולית
מאותו מרקם אדיר וטבעי
פיסה קטנה שהאדירה את עצמה ללא סוף. |