[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא שמש
/
ארמונות רטובים

וויש המנוע שר לי שיר של חיכוך זין בקוס. שמיים גדולים נמרחים
מעליי כמו שפיך חמוץ. הרדיו יוצא במחול ואני רוקד על ההגה. אני
שר את כל החופש לדרכים ארוכות, אני רואה הכול. הילדות הדחוקה.
מחברות של 16 דף, גרפים, חשבונות קטנים. ארוכים כבדים ימי
השישי, הרשד בליל-שישי, הבצל עם הלחם, ילדים קטנים גונבים
פירות מעגלה עמוסה עם סוס שעומדת רגע בחצר. תאכל מרק תהיה חזק.
פופאיי אוהב תרד. ארבעה ילדים באים נגדי אגרופים, אני משבית את
כולם. למה יש לך קרע במכנסיים? שואלת אימא, ולמה הפנים נפוחות?
כי אני רץ את כל הרחובות. לוחצים ציונים, אני תלמיד טוב
בתיכון. מורה מושיב אותי קדימה, החזקים אוכלים ראשונים. קווים
נמתחים על הלוח כמו רשתות עכבישים. זווית ועוד זווית ועוד
זווית. זה משולש שווה שוקיים. שווה רגליים. שווה ידיים.
מותניים, צלעות, שדיים. מעשנים בחדר, שומעים את בילי הקטן,
ויוצאים להסתובב ברחובות עם חולצות צמודות, שרירים נפוחים,
קונים כרטיס לספרטאקוס, מעלים עשן חבצלות בשלות, כוס קפה בקפה
רמה, מבשלים מכות לסרסור שיושב בפינה.

על הג'יפ בין המלחמות אנחנו דוהרים באבק. שקשוקה מוכנה תוך שתי
דקות, הלחם לא מספיק. מכינים משקולות מקונסרבים, מלט ומוטות.
יושבים על הים האדום ורואים בשמיים אדומים את המטוסים יוצאים
לתעלה. בחורות שרוטות וחרמניות מתארחות אצלנו ללילה. אנחנו
אוגרים שד, אנחנו לוחצים כפתור. יושבים איתן ומדברים על רגשות.
כמה מרגש לי בין הרגליים, כשאת נוגעת, כשאת מוצצת. לחכך את
הזין בפטמות זקופות, לטעום מהשפתיים הנשיות. להתבוסס איתן בבוץ
בבגדים תחתונים, להשפריץ עליהן עם צינור. דוהרים על האבק בין
בסיס לבסיס, ובילי הקטן שר ברדיו החורק. אם לא נתגלח ניראה כמו
אנשי מערות, אם לא נסתפר נעשה צמות. אז תאהבי את החייל שלך,
ילדה, כשאת יושבת במטבח ורושמת לו מכתבים.

חתונה דביקה, יום שלישי בלילה. הייאוש טובע בתוך קצפת העוגה,
האיפור שלך דביק. חם לי לא חפפתי. החליפה לא יושבת טוב, הגיע
זמן לגלח את השפם. עם עשר אצבעות אני בונה לך בית. חופר שוחות
לתחנות אוטובוס עם קונגו או ג'אגר או קודח הקוסים המהיר בעולם,
פטיש חשמלי של חצץ ודם האדמה. ממלא טפסים בעבודה משרדית, מציץ
לשכנים, מציק לשכנות. מפלרטט עם בריג'יט ברדו מביטה בי בכמיהה.
בילי הקטן שר לי ואני מתמתח על הכיסא. הילד הקטן למד לאכול
לבד, ואני מביא לך פרחים.

נכנסים לתוך המנוע, לתוך התעלה, לתוך המסלול הנע. יש אוכל צריך
להרוויח. שכר דירה, עמיגור ופרזות, דמי-מפתח, עוברים מדירה
לדירה, בסוף יושבים בפינה נידחת בעיר, משלמים מיסים. אני לוקח
אותך ואת הילדים לים, אנחנו בונים ארמונות רטובים. ארוחה
כשנהיה קריר, טונה בלימון, מלפפונים חמוצים. בלילה מאוחר אני
אוכל אותך, אומר לך אהובתי, אישה שלי. סידרנו לנו ילד שלישי.

הקלפים הופכים רטובים, הם נמסים בחום. הילדים בורחים, את כבר
לא יפה, את מרירה ושמנה. אני זורע שיער לבן בצדעיים והופך את
כל הארץ בעבודה. הכסף לא בא. מביט בסרטים כחולים, מקלחות של
זרע. נשים נותנות עצמן פעם שלישית גלידה. מלחמה ועוד מלחמה,
הפוליטיקאים מסתאבים. בגין מחליק באמבטיה, שרת הולך לעולם,
שמיר מחליק במוח. אני קונה דולרים, אני מוכר שקלים. אני מחליק
בכל הארץ על גלגיליות מפלסטיק.
את לא באה איתי.



אתמול. הוא הלך לעשות מכולת. הלך לו הטייר. ירד יחף מהמכונית
והלך לחפש בית-קפה, לנקות ת`ראש. ישב. הזמין עוגת גבינה ותה.
רגליו היחפות תופפו על שלב הכיסא מברזל, האצבעות ליטפו את קיר
העץ המשויף. עישן, הייתה שם מאפרה. הביט מעבר לאופק וראה ים.
רק הוא הצליח לראות את הים, הוא היה רחוק, אבל הוא ראה אותו
בריחות, בתחושות, ברוחות, בעין השלישית. היה שם שיר "אישה
יפה." הוא ריקד לו קצת בתוך הכיסא. בתנועות ריקוד מילא את פיו
עוגת גבינה, בתנועות ריקוד המתיק את התה. בדק לרגע את עצמו.
המוח חזק וחכם ופיקח. חד. גם אם הוזה. הוא לא עישן שלוש שנים,
לאחר שנים רבות של עשן. ועתה חש שהגוף מתחיל להשתקם. הריאות
הריחו ונשמו. הגוף היה חזק יותר.
אז הוא השתין. הוא השתין באמצע המרפסת של בית הקפה, ואחד
המלצרים ה"בכירים" טלפן למשטרה. הוא רצה להראות כמה נקי השתן
שלו, וכמה בריא. כיצד לא כואב לו כשהוא משתין, וכיצד הבריאות
ממש נשפכת ממנו. אז שטף בכיור ידיו בסבון, והשאיר שטר של מאה
שקל בלי לחכות לחשבון. הוא רקד ופיזז ברחובות בדרך אל הים. הוא
הריח אותו. והחופש קרא לו מכל הרחובות, כמו ילדה מתוקה וחכמה
בת שש. החופש קרא לו מ-כל העבודה של 45 שנה. מ-כל החובות
שכיסה. מ-כל מי שניסה לרמות אותו, ותיזז אותו, ובסוף התקפל.
החופש קרא לו לחיות.

תנענע ת`טוסיק, חד` שתיים. תרקדי את הטוויסט, בצורה מעגלית.
תאהבי אותי, תאהבי אותי כמו שאני אוהב אותך.
והוא שר.



הים מתקרב, מתקרב, מתקרב. אני מריח את ריח הקוס שלו. איש זקן
כמוני, אני עדיין חושק בבשר טרי. מתפרקד על החוף, מגיע לי ים.
נערות עם פטמות זקורות, יחפות בחול החם. אני לוקח דלי פלסטיק
קטן, ילד שכח, ילד איבד. איבדתי לו. שופך מים על החול, בונה
ארמונות רטובים.
שמיי שפיך מרוחים, כחול של עירום מלא.
כל-כך טוב להזדיין איתך, שמש לבנה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם כשאני שוכב
עם חברה שלי,
אני שוכב עם
החבר של חברה
שלי, אז בעצם
אני מאונן?



גריזלי, תוהה
לגבי חיי המין
שלו ולא מודע
לעובדה שאולי
לחברה שלו יש גם
חבר אחר


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/5/10 10:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא שמש

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה