המוזה שלי

- טרם צאתה לחופשתה השנתית בהרים -
הניחה על שולחני טיוטות לכתיבת שירים:

    אהבה

"עצה לאוהבים מתחילים:
האהבה מתפתחת לאט
תחילה בא המבט ואחריו באות המילים
אך אם נחפזים לנשק
האהבה תתרחק - בלי ספק!"

      חם

קומה איש נרגן-עצל
לך אל המזגן בצל.
"קוקוריקו, קוקוריקו" חתולך מיילל;
"קוקוריקו" "קוקוריקו" - גם הוא התבלבל.

  שונות ומשונות

"לכלב, שחרף העדר התוחלת רודף אחר זנבו ללא הרף
כדאי להכין תכנית חלופית כיצד את זמנו להנעים".

"מהפסגה הנוף מרהיב
אך הטיפוס לשם מכאיב".

"לא מבקשים עצה מעיוור-צבעים
אילו פרחים לזר להתאים".

תם ונשלם
ושלום לעולם.