נוייזי סיילנס / התבגרות |
כי אינני פרח שבשגרה
ואם ארצה - אצמח
גבוה
והשמיים הם הגבול;
הוא משקה אותי באהבה
מכין לי צידה לדרך,
שלא יגמר לי הכוח -
שלא אפחד,
אבל אבא
אני מרגישה כמו גוזל
שבור.
פורש עלי כנפיו
ומשחרר,
אומר לי -
לא אוכל לסלול דרכך,
אך תמיד יהיה לך
לאן ליפול.
תצעדי,
פקחי עיניים -
רואה אותך וטעם חמוץ בפי,
אל תכבי חלומותייך.
1.7.2009
מתוך שינה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|