בכמה מהרגעים אני עודי שלך מרוחמת בתוך מי-אהבתך נשטפת כולי ומתפצחת בדממה. בכל האבק הזה נייר העטיפה ששמרתי דוהה בקצוות ומה שהיה בתוכו, ומזמן איננו, מונח, על אצטבת חיי. חורף. 18.1.2009 |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|