|
הים הזה לא מעמיד פנים
הוא מחליף אותם
לא כמוני
כשהחורף מסתער ומחלחל אותו
הוא מתקצף
אבל למחרת כבר שב ומשתרע על גבו
מחייך ומערבל את אוהביו
עכשיו
על סף הקיץ
פוסידון מצטמרר דווקא כשהוא נזכר
בלחש אהביה של מדוזה
ממש כמוני
ובלילה
פגסוס המכונף קורץ לנו
בכוכביו.
|
|
|
גדולי המוחות
בכל הדורות תהו
והתחבטו בשאלת
הזהות העצמית
ואני, מי אני,
מה אני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.