|
כשאת נופלת מתהום, העולם כנשבר -
והמיית הכבישים איננה ועוד,
העלים לשלכת קופאים באין הרוח
כצווחות השירים שנותרו בחלל. כך יפסקו
קוביות הסוכר להתמוסס בכוסות הזכוכית, להמתיק גזרות
לך -
עד נשימה.
|
|
|
גם אם הייתה בי
היכולת
והכישרון
זה לא משנה כי
אני לא רוצה!!!
סרן בנימין
גלעד,
ראש קטן, לא
מקורי, ודי
מבאס.
יו"ר אגודת
ידידיי מתנגדיי
הסלוגנים בישראל
והגדה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.