[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דנית רוזנברג
/
מזל טוב

היום היה לי יום הולדת 50,  כמו בכל בוקר קיצי בקיבוץ קמתי
ואכלתי פרוסה עם חמאה בחדרי. אחר כך נסעתי לב"ש כדי לבדוק אם
יש מקום שמחפשים בו עובדים בגילי ולמרבה השמחה מצאתי. העבודה
היא זמנית אבל השכר נחמד, בסלקום, "עכשיו כולכם התלבשו, שכל
אחד יקח את התחפושת שלו" אמר האחראי, לי הביאו תחפושת של מעין
בובת חוטים.עכשיו זה תקופת המבצעים בחברות הסלולר, יש מבצע
1+1, זה בגלל המיתון, החברות במשבר והן מתחרות על הצרכן, זה
עושה לי כל כך טוב שיש מגוון של חברות, שהמחירים זולים עבורי
ויש שפע ומבצעים.במסגרת העבודה היו שני נגנים, אחד שניגן
בחצוצרה ואחר שניגן בסקסופון, הם ניגנו מנגינה מאד שמחה, זה
הזכיר לי את הימים ההם בקיבוץ. ענני הנוסטלגיה הופיעו בעיני
רוחי, אני זוכר שכולנו היינו רוקדים יחד ריקודי עם לקולם של
שירים שכולנו כבר הכרנו אבל למרות זאת נהנינו כל פעם מחדש, איך
קמנו יחד כולם לאותם צלילים מוכרים של שירי הבוקר ויצאנו לעבוד
את אדמת הקיבוץ שכל כך אהבנו."היי זקן" העיר אותי מחלומי
האחראי, ובצדק, "באת לעבוד לא באת לחלום", "מה אני צריך
לעשות?", "אתה צריך לרקוד, לרקוד לצלילי המנגינה", "לרקוד?",
"כן, לרקוד... לא ביקשתי שתנקה רחובות או משהו...", "כן,
כמובן".התחלתי לרקוד, הרגשתי מובך, אני לא מבין למה, אני אוהב
לרקוד, אמרתי לעצמי "אין ברירה, אם אתה רוצה סנדוויץ עם חמאה
מחר בבוקר תמשיך לרקוד", המשכתי ככה כמה שעות ואז...  שמעתי
צליל מוכר, ניגנו את אותו שיר מריקודי העם בקיבוץ... רקדתי,
רקדתי כמו שלא רקדתי המון זמן, כמו שרקדתי אז בקיבוץ, הרגשתי
כל כך טוב. כשסגרתי את העיניים, הסתיים השיר, כולם עמדו המומים
מולי, "אתה מפוטר, לך הביתה".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי יודע מדוע
ולמה לובשת
הזברה פיג'מה



סיני לא מגולח
מעורער בנפשו,
מתחבט על גבי
השאלה הטפשית
הזאת ומנסה
לפתרה. עד שלא
יצליח ישאר כלוא
בין קירות
מחשבתו ללא מזור
או זיקה לחיים.


היש מושיע?


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/4/10 14:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנית רוזנברג

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה